ערבי נחל
קודם שנבאר זה נבאר פסוקי דוד המלך ע"ה בשמואל אחרי שאמר לו נתן הנביא והבטיחו על ענין המלוכה ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי ומי ביתי כי הבאתני עד הלום כו' ותקטן עוד זאת בעיניך ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם ה' אלהים ע"כ (שמ"ב ז', יט). והגאון בפרשת דרכים עמד גם כן בפסוקים אלו. ויש לדקדק, א' ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק אין לו מובן כל עיקר, והמפרשים נדחקו דהכוונה לעלמא דאתי. ב' וזאת תורת האדם אין לו ביאור, ורש"י ז"ל נדחק ופירש בלשון תימה, כלומר, וכי ראוי ונכון שתגדל חסדך כ"כ על אדם. ג' יש לדקדק מהו האדם בה"א הידיעה היה ליה למימר וזאת תורת אדם.
ערבי נחל
פסוק ב' מאמר דוד המלך ע"ה בשמואל אחרי שהבטיחו נתן הנביא מאת הקב"ה כסאך נכון וממלכתך עד עולם ויבא דוד וישב לפני ארון ה' ויאמר מי אנכי ומי ביתי כי הביאתני עד הלום ותקטן עוד זאת בעיניך ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם ה' אלהים (שמ"ב ז', יט). והנה הפ' כולה קשה ההבנה, והמפרשים נדחקו מאד, וכבר הרבה לדקדק על זה הפסוק הרב תנא בפרשת דרכים (וכבר כתבנו בדרוש הקדום ביאור נחמד על פסוק זה), מאמר בשוחר טוב הובא בפרשת דרכים, רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה (תהילים ג, ג) רב שמואל פתר קרא בדואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה אמרו אפשר אדם ששבה הכבשה והרג הרועה יש לו תשועה אין ישועתה לו כו'. יש לדקדק למה דוקא מכח שני הדברים אמרו שאין לו תשועה. ותו באיזה סברא סתר דוד המלך ע"ה דבריהם באומרו ואתה ה' מגן בעדי.
ישמח משה
ועוד י"ל דבאמת משה ידע כמו שידע במצרי, רק דסבור היה דחייבין מיתה בידי אדם, ולא מהני הך שתירץ הפרשת דרכים גם כן בדרוש עשירי, וכבר כתבתי דסבור היה משה דבבן נח עונשין, דהטעם הוא משום דהמדה כך מסורה, והשיב לו השי"ת לא כשעלתה על דעתך וכו', רק הטעם הוא אולי יש איזה פירכא, ואם כן בדיני אדם אינם חייבים רק בדיני שמים דקמיה שמיא גליא, וכיון דאינם חייבים רק בדיני שמים, אם כן מועיל השתי פרידות טובות שיש לי להוציא מהן, ואם כן אין צריך לדוחק של הפרשת דרכים דמשום מלכות בית דוד יצא משורת הדין, והבן. ועיין הפרשת דרכים איך שפירש לדרכו (שמואל ב' ז' י"ט) ותדבר גם אל בית עבדך בשביל בית עבדך, למרחוק מזמן רחוק אל תצר את מואב, וזאת תורת האדם. יש לומר דבדיני אדם אין ראוי להציל בענין כזאת, רק שנעשה לו חסד לפנים משורת הדין, עד כאן דבריו. ולדרכי יתפרש כך ותדבר גם אל בית עבדך בשביל בית עבדך למרחוק מזמן רחוק, ומה הוא שדברת וזאת תורת האדם, ר"ל דזאת דברת למשה וכי זאת שמואב חייבין תורת האדם שלא יועיל הפרידות טובות, הלא הוא רק דיני שמים ומועיל הפרידות טובות, והבן.